בכל קורסי מודעות\רוחניות לומדים שמחשבות יוצרות מציאות. אנחנו מושכים אלינו את כל הדברים שמגיעים לחיינו. אנחנו מושכים זאת אלינו  באמצעות תמונות שאנו רואים במחשבה שלנו, שיחות על מחשבות חיוביות ורגשות חיוביים. הסרט "הסוד" מתאר את המחשבה כתדר היוצא לעבר היקום, ומתחיל למשוך עוד תדרים דומים, כלומר אם התדר (המחשבה) חיובי אז אני מקבלים חזרה תדר (מחשבה) חיובי.

גם הסרט וגם הספר "חשוב והתעשר" של נפוליון היל מתאר את השלב הראשון בהבנה כיצד לממש את מטרותינו; לבקש מה רוצים- מה באמת רוצים.

מהי אותה השאיפה הלוהטת שהופכת לשיגעון לדבר?

בשלב הזה הרגשתי תקועה. לא הבנתי מה הכוונה לשאיפה הלוהטת הזאת. איך יודעים שיש לך את השאיפה הלוהטת... איך עושים את זה במציאות.

ובכן, אגלה לכם סוד קטן על עצמי: אני אוהבת לעבור דירות. במהלך חיינו עברנו כל 5-7 שנים לדירה חדשה. בהתבוננות על חיי ראיתי שבנושא של מעברי דירה אני פועלת על פי חוק המשיכה, ומצליחה ללא קושי להפוך את הרצון/ החלום שלי למציאות, זה יכול לקחת שנה, שנתיים אך זה קורה!!! וברור לי שזה יקרה – כי אני רוצה!!! המחשבה לא מרפה ממני, אני מתעוררת איתה בבוקר והולכת לישון איתה, במשך היום אני נזכרת בה בערגה. המחשבה מעוררת בי סוג של דפיקות לב, התרגשות ותשוקה, אני ממש יכולה לראות תמונות מהבית החדש, אני אומרת לעצמי שאני חייבת להשיג את המטרה - אין מצב שזה לא יקרה!! מילים שליליות כמו: אין סיכוי, בלתי אפשרי שבאים מהסביבה החיצונית לי, אינם מערערים את הביטחון שיש לי שזה יהיה שלי. זאת היא התשוקה! השאיפה הלוהטת! השיגעון לדבר שאינו מרפה!

לאחר שהבנתי איך זה מרגיש כאשר קיימת שאיפה ותשוקה כזאת, שאלתי את עצמי, איך אפשר להרגיש תשוקה כזאת בתחומים נוספים בחיי. כי הרי לא החלטתי שאני רוצה שתהיה לי תשוקה כזאת לבית, זה פשוט קרה. למה אין לי תשוקה כזאת לכסף, או  לקריירה שלי? מה שונה או מיוחד בתשוקה לבית? ואז גיליתי שבית מסמל עבורי חום, משפחה, בטחון, הנאה, ביחד, אבל תגלית זו עדיין לא מסבירה את סוד התשוקה/המשיכה.

בבוקר יום שני לפני כשבועיים, כאשר ישבתי בבית קפה, בהמתנה למכונית שלי שהשארתי במוסך, וקראתי בספר "חשוב והתעשר" של נפוליון היל, (ראו המלצה על הספר), עלתה לי השאלה מה אני רוצה באמת, מהי אותה השאיפה הלוהטת שלי.

התחלתי לרשום במחברת באופן חופשי. לא ציפיתי למה שקיבלתי. מאד התרגשתי, דמעות החלו לזלוג מעיני. כך באמצע הרחוב לבד בוכה. התובנות שעברו בראשי מובאות להלן בפניכם, ללא שינויי:

"הייתי רוצה שהאנשים בעולם יהיו מאושרים יותר, שלווים יותר, ממצים את חייהם, מגשימים את כל רצונותיהם וחלומותיהם. אני רואה את התא המשפחתי כאחד הפרמטרים או הטריגרים שיכול לתמוך בכך. לכן הייתי רוצה ליצור פלטפורמה לבניית זוגיות שתהיה תומכת ומעצימה. החיים המשותפים שאנחנו בונים מושפעים מהחיים של הורינו וסביבתנו, אנו מיישמים, לא במודע, חיים זוגיים שלא תמיד בחרנו בהם. במקרים רבים לוקח שנים עד שאנחנו מבינים זאת. אנו לא תמיד יודעים איך לתחזק את השותפות הזאת ואיך לפעול בה.

אנו לומדים בבתי ספר כמעט כל חיינו, בקורסים שונים לרכישת מקצוע, קורסים לרכישת מיומנויות שונות, קורסים לפיתוח תחביבים ועוד. אך בבתי הספר איננו לומדים שני דברים משמעותיים: לחיות בזוגיות ולהיות הורים.

בשנים האחרונות הענף של הנחיית הורים התפתח במסגרות שונות וזאת מתוך קשיים שנוצרו בהתמודדות עם הורות.

אני הבנתי שאני משתוקקת להביא משהו חדש לעולם – וזו הלמידה איך להיות בזוגיות, לפני שמגיעים למשבר והולכים לטיפול, או מתגרשים או ממשיכים לחיות במצב של משבר. אני רוצה לפתח ולהציג משהו חדש – בואו נתחיל את חיינו הזוגיים אחרת!

הבנתי שהחיים הכינו אותי לרגע הזה, להבנה שלחיות בזוגיות מעצימה זאת מיומנות נרכשת. אני מאמינה שלכל אחד האפשרות לחיות את החיים הזוגיים בעוצמה ובאיכות בדיוק כמו שרוצים וחולמים וזה איננה נחלת בודדים.

הרצון ללמד זוגיות אחרת קיים אצלי כבר כשנה, פיתחתי מודל והתחלתי לבנות סדנת אימון, אך אף פעם לא הרגשתי עוצמה כזאת, כמו שהייתה לי באותו בוקר. עד כה לא האמנתי שזה אפשרי, הרי אנשים מגיעים לטיפול זוגי כאשר הם במשבר ולא כאשר הם מאוהבים וחייהם טובים. קשה מאד ליצור צורך אצל אנשים כאשר הוא לא קיים, ואני מכירה את זה גם בארגונים שבדרך כלל ממתינים למשבר ואז פועלים, מעט מאד עושים פעילות מונעת, זאת התרבות שלנו.

באותו בוקר הבנתי שזהו זה. כאן העוצמה שלי והחיבור שלי לנושא: הקשר בין הדרך שבה אני תופסת את המושג "בית" כמשהו חם, משפחתי, מעצים, ולא כמבנה עם קירות ומרפסת לזוגיות ומשפחה -  הבית של הזוגיות. אני מאמינה שכמו בית הנבנה מיסודות אחת על השנייה כך גם הזוגיות היא בנייה, השקעה ביסודות בתשתיות שעל בסיסו ניתן לבנות מבנה חם ואוהב בכל גודל שנחפוץ.

 ההקשר הזה גורם לי להתלהבות ותשוקה. וכמו שאני מאמינה שאשיג את הבית שארצה כך אני מרגישה לגבי הרעיון והסדנה, יצירה של משהו חדש ומרענן.

שאלו את עצמכם מהי אותה השאיפה הלוהטת שהופכת לשיגעון לדבר אצלכם? מהו הדבר שאתם רוצים אותו מכל? שמעורר בכם התרגשות? דמעה? שאתם נרדמים כאשר אתם חושבים עליו? ומתעוררים כאשר אתם חושבים עליו?

גם אם כרגע אין שום דבר, המשיכו לשאול את השאלות, לחפש. וכשתמצאו, ואני בטוחה שתמצאו, תפעלו להשיג אותו, ואל תחשבו על הדרך היא תתגלה לכם, הרצון שלכם הוא כמו פנס מאיר שנמצא בתוככם, מכוון אתכם וסולל לכם את הדרך.

מתוך מגזין טעימה של בוקר אוגוסט 07